לחם

גדלתי בשכונה חרדית בירושלים, בדוידקה מול מלון מרכז, עד היום אני זוכרת את הצלילים שהשמיעו האורחים שהשתתפו בחתונה באולם של המלון.

כילדה, היו שולחים אותי די הרבה למכולת ברגל כמובן( לא היו לי אופניים בעיר ).

המכולת של יצחק היתה במורד הרחוב והייתי צריכה לעבור פעמיים במעבר חצייה.

אמא העדיפה לחם שחור, אסתר כהן מקומה שבע, תמיד קנתה לבן.

ובעיתות ״ מצוקה ״ נשאר רק לחם קימל ובשבילי זה היה סיוט לדלות את הזרעים בכל ביס.

במכולת שלנו לא היה דבר כזה פורס לחם.

היית צריך לבחור אם אתה קונה שלם או חצי- דילמה!

ביום שישי הינו צריכים לבחור בין חלה מרובעת שגדלה בתבנית, חלה קלועה פרי סטייל או חלה מתוקה, שחצי ממנה נאכל בדרך הביתה.

בבית חשוב שתהיה לך סכין לחם טובה וארגז לחם לשמירת הטריות.

לחם נקנה טרי ונאכל באותו יום.

היום אני קונה לחם בשקית , מכוסמין, הוא מגיע פרוס ומבטיח גדולות ונצורות.

אני מקפיאה אותו ובכל פעם שרוצה פרוסה, מוציאה ומקפיצה לי בטוסטר.

למי שגר בקרבת בוטיק לחם, שאופה כל יום טרי מרוויח את פיצפוצי הלחם שנפרס טרי טרי.

אין כמו לחם טרי ואיכותי.

איך זה אצלכם בבית?

קונים כל יום לחם טרי?

קונים בסופר לחם בשקית?

מקפיאים?

אופים לבד?

איפה אתם מאחסנים אותו?

על השיש? בפריזר? בארגז לחם?

כל בני הבית אוהבים את אותו לחם?

ספרו לי, אשמח לשמוע .