בורקס

הכי בסיסי, הכי ישראלי, הכי שבת בבוקר עם ביצה קשה, רסק עגבניות חריף וטחינה.

יש שמעדיפים בצק עלים מתפצפץ ויש כאלו שאוהבים יותר את הספרדי מבצק פריך ורך.

המילוי עם גבינה מעט מתובלת ויש שיוסיפו חצילים קלויים או בכלל יחליפו במילוי תפוחי אדמה נימוחים.

אני חושבת שעל בורקס איכותי אמיתי טרי יש קונצנזוס .

סבתא גמילה הכינה את בצק העלים בעצמה, הכנתו דרשה עבודה רבה וזמן.

אני זוכרת איך היתה מרדדת אותו על שולחן משומן היטב ובשלב מסוים היה הופך לסדין דק דק וכמעט שקוף. היא קיפלה וקיפלה וקיפלה והיה נדמה שאת כל הקיפולים שעליהם טרחה בעמל רב פגשתי בביס אחד חלומי כשקיבלתי לידיי את המוצר המוגמר היש לציין מושלם!

מאז שהלכה לעולמה לא אכלתי בורקס כמו של סבתא גמילה- פשוט כי אין כזה.

גאולה אמרה לי פעם שלקלרה יש את המתכון של סבתא, אז התקשרתי ורשמתי בדיוק את מה שהיא אמרה וגם ניסיתי בעצמי, טוב, זה לא היה כמו שלה, אפילו לא ליד.

אני זוכרת את הביס הזה טוב, זה משהו שאי אפשר לשכוח, זה ביס כזה של געגועים שאתה כמהה לאהבה הזו שהיא השקיעה במאכלים שהכינה.

אני מתגעגעת אליה, הינו יושבות יחד וצוחקות, היא אהבה לספר בדיחות, לפעמים אפילו קצת גסות.

היא היתה קמה מוקדם בבוקר וישר למטבח.

שאלתי אותה פעם :״ סבתא מתי את קמה?״

כי תמיד היא היתה במטבח לפני כולם, עמלה.

היא ענתה לי:״ לפני הכאבים״.

היום כשאנחנו עובדים באריזה או בפריקה של בית, נוהגים לכבד אותנו במאפים מהסופר- כאלו שמתחזים לבורקס , אני תמיד מחייכת ומודה על המחווה ומסרבת בנימוס, לך תסביר עכשיו מה זה בשבילך בורקס.