מחורר

מחורר דפים משרדי, היה לכם כזה? יש לכם עדין?

לאן הוא נעלם? כבר לא כזה פופולרי מאז הגיעו שמרדפים לעולמנו , דחקו אותו באלגנטיות הצידה והוא יושב שם בפינה, בחושך ומחכה למגע כף יד חזקה ולוחצת.

פעם הוא היה המלך שכיכב בכל משרד מכובד או ביתי, מי לא רצה בו, מי לא הלך לחנות לבחור, צבע, גודל, צורה, היו לו אלפי עיצובים והתחכמויות והוא מצידו חורר שני חורים, גדולים או קטנים ובכך איפשר לדפים להשתדך לקלסרים.

האם הפך לפריט היסטורי , אחד כזה שילדינו לא יכירו כבר, כמו אותו טלפון חוגה שלחלקם אין מושג איך מפעילים?

אולי עוד תהיה לו עדנה מחודשת?

אולי יתגעגעו אליו?

אולי זה יהיה פריט נוסטלגי שמקשטים בו משרד וזה יחשב מגניב?

אולי יהפוך למשחק ילדים בגן?

אולי למכשיר שיעזור בפיזיותרפיה לריפוי יד חלשה?

אולי ישמור מדפים שלא יעופו מהשולחן?

אולי כמעצור לדלת?

ואולי לכם יש רעיון?

האמת שאני קצת מתגעגעת לשימוש בו…

הוא מזכיר לי ימי חופש גדול, אני ילדה ביסודי מעבירה כמה שעות במשרד עורכי דין ירושלמי שאמא שלי עבדה בו כמזכירה, היא מתקתקת על מכונת הכתיבה ואני מפזרת קונפטי צבעוני שיצא מחלקו התחתון של אותו מחורר משרדי שהונח שם דרך קבע על שולחנה.