צנצנות

ליד הבית שלי פתחו האנגר ענק לממכר חומרי ניקיון , אקססוריז לבית, שקיות, קופסאות, נרות, מוצרי נייר, מטליות שונות, מטאטים, מגבים, דליים, הגיינה נשית, טואלטיקה, כלים חד פעמים, שקיות, מפיות, בטריות והמון המון צנצנות.

האנגר משגע לכל הדעות, עם מלאי מטורף של דברים שדיילות מאוד אוהבות( למה דיילות? בגלל המחיר הזול ולחשוב שפעם רק בחו״ל היה כזה ).

בואו שנייה נתמקד אך ורק בצנצנות זכוכית.

יש לנו בבית מהפשוטות ביותר שנותרו מהדבש, מאבקת המרק, מהריבה שנגמרה, רוטב לפסטה מוכן, חמוצים ועוד.

למה אנחנו שוטפים, מייבשים ושומרים אותן?

כל אחד מהסיבות שלו: יש כאלו שהצנצנת עוזרת להם בהכנת רוטב לסלט וערבובו.

יש כאלו שמכינים ריבות בבית וממלאים צנצנות זכוכית מעוקרות.

יש כאלו שמכינים חמוצים בבית.

ויש כאלו ששומרים את הצנצנות האלו יפות ונקיות שאולי יום אחד יכינו מהן משהו או ישתמשו בהן.

צנצנות כאלו תופסות נפח וממלאות את הארון- המלצה שלי מספיק לשמור שתיים שלוש כאלו, מכל השאר הפתרו- יש פחים למיחזור זכוכית.

אז אלו הפשוטות, מה קורה עם צנצנות זכוכית מסוגננות? בחנויות יש מלא מאלו- מאוד יפות ומעוצבות עם מכסים ממתכת, זכוכית, עץ, קרמיקה, עם אטימה מקסימלית וגומי רחב…..

הכל טוב ויפה אבל זכרו צנצנות יפות זה לחרוצים בלבד!

ומה כוונתי?

רק מי שמתחייב לתחזק את השימוש בצנצנת רשאי לעשות זאת אחרת ההזנחה תהיה ניכרת על הצנצנת וזה נראה רע.

לדוגמא: קנינו צנצנת עוגיות יפיפייה מזכוכית מסוגננת עם מכסה לתפארת.

לכבוד הצנצנת אפינו עוגיות ביתיות נהדרות או קנינו כאלו בקונדיטוריה הקרובה לביתינו.

בימים הראשונים הכל נראה טוב ויפה, יושבת לה צנצנת נוצצת ומבריקה על השיש עם עוגיות טריות, לאט לאט היא מתרוקנת ולבסוף נשארים פירורים.

כעת תפקידינו לקחת את הצנצנת, לשטוף היטב עם מים וסבון, לייבש היטב ולמלא שוב בתקרובת טרייה.

מה קורה שלא עושים זאת?

הצנצנת יושבת על השיש עם פירורים או עם שתי עוגיות אחרונות שכבר אף אחד לא מעוניין בהן וזהו,

אף אחד לא מרוקן ושוטף, אף אחד לא דואג למלא בחדש ובינתיים נותר מראה לא כל כך נעים לעין.

צנצנות צריך לתחזק גם אם אנחנו מאחסנים שם קמח, סוכר, קפה, סוכריות, קטניות, חטיפים וכו׳.

למי שאין זמן להתעסק עם תחזוקת צנצנות שלא יקנה כאלו.

עדיף להשאיר כל מוצר באריזתו המקורית וברגע שנגמר, האריזה תזרק לפח או למיחזור וזהו- הסדר נשמר.