שולחן גדול

כשמקיימים ארוחה משפחתית גדולה כיף שכולם יושבים סביב השולחן.

השולחן שביום יום סגור ואוכלים עליו בני הבית, עכשיו נפתח לרווחה, עם כל התוספות , נפרסת עליו מפה חגיגית, מונחים עליו צלחות- הסט של האורחים וסכו״ם אחיד לכולם, כוסות למים, כוסות ליין , מעמדים לסירים חמים, אגרטל עם פרחים טריים, מפיות, קנקן עם מים, בקבוק יין טוב, שתייה ממותקת, סודה מוגזת , סלסלת לחמניות טריות או לחם פרוס ועוד עוד.

איכשהו בחגים או באירועים מיוחדים כשמספר האורחים גדל לא תמיד השולחן מספיק לכולם ולעיתים יוסיפו שולחן נוסף, גם אצלכם בחגים קראו לו ״ שולחן ילדים ״? 😜

השולחנות לא תמיד באותו גובה ותתקבל מדרגה ביניהם, שינסו להסתיר עם המפות.

הכסאות מתחילים להתקבץ מהשכנים ואז מגלים למי יש את הסט הכי שווה, חלקם מרופדים, חלקם מתקפלים ואפילו כאלו מפלסטיק - אבל מה שחשוב שיהיה לכולם מקום לשבת, לטובת תחושת הביחד.

לי ממש לא משנה שבשלב הזה סט הצלחות לא יהיה תואם, כך גם הסכו״ם, כוסות שונות בגבהים ובצבעים שונים, העיקר ההתאספות והמפגש סביב השולחן הגדול.

יש בזה קסם של ממש באי מושלמות הזו שנותן לזה ניחוח משפחתי, חם ואוהב.

אחרי הכל לא מדובר על ארוחה אצל השגריר, זו ארוחה משפחתית, חברית, של אנשים אהובים שלא מתראים הרבה והנה יש לו ארוע מיוחד והשמחה גדולה.

אצלנו בבית התפקיד של להגדיל את השולחן שייך לגברים במשפחה, ככה יצא, לא בקטע סקסיסטי חלילה, כך גם מלאכת הפירוק וההחזרה למקום.

אני אחראית על הסרת הכתמים מהמפה- יש לי שיטות והן עובדות יופי.

זו מלאכה ברוכה ההרכבה של שולחן גדול לאירוח והפירוק בסוף המפגש.

יש לכם טיפים ?

מישהי סיפרה שאם מגיעים יותר משנים עשר איש היא הופכת את האירוח לבופה.

מה אתם מעדיפים? סביב שולחן או בופה שכל אחד קם ובוחר לו? האם אתם מעדיפים שכל אחד מקבל מנה לצלחת האישית שלו או שכל אחד לוקח מכלים מרכזיים?

יש אצלכם סידורי ישיבה?

כל אחד מתישב איפה שבא לו?

יש מקומות קבועים?

חשוב לכם מי ישב בראש השולחן?

שתפו אותי, אשמח לקרוא.