שקדוניה

ככה קראנו לשקדים הירוקים, בסוף יולי, תחילת אוגוסט הם היו מגיעים לשוק ודודה שלי היתה קונה לנו, תחשבו שיא החום בחוץ, קיץ ישראלי ורוצים משהו מרענן, הם ירוקים, חזקים וחמצמצים.

מבחוץ לשקד הירוק יש פלומת שיער לבנה חצי שקופה עדינה ממש ובקושי מורגשת, אהבתי ללטף את השקד ולהרגיש את המרקם החיצוני שלו לפני הביס.

בפנים השקד רך ולבן בטעם חצי מתוק חצי מר.

זה הכי זכרון ילדות עם טלי, בת דודתי האהובה, ילדת הטבע הניצחית, שחלקנו יחד שקית שקדוניות טריות.

הם בקרוב יגיעו ואיתם הזכרונות, הילדים שלי לא בקטע, אבל בשבילי זו חוויה שלמה שמעלה חיוך.

גם לכם יש כאלו זכרונות עונתיים?

היום נסענו במכונית ובצידי הדרך ישב בחור צעיר ומכר פירות טריים ולצידם שקי רשת צהובים עם ערימת שקדים ירוקים וטריים לתפארת.

זה מעניין אותי אם הרבה אנשים מכירים, קונים, אוכלים אותם.

היום נראה לי ששפים של מסעדות יוקרה יראו בהם חומר גלם עונתי מעניין , ששווה לשלב בתפריט.

לפצח את הפרי הזה, בשלב הזה שלו, בחיים לא ניסיתי להכין מהם משהו אחר, אני אוכלת אותם ככה, איך שהם.

מכירים?

אוהבים?

השקד הירוק הוא גם חלק מהילדות שלכם?

שתפו אותי בחויות שלכם, אשמח לקרוא.